זאטוטים יודעים רמזים סמויים מההורים שלם. איזה מה מסר אנו משדרים?
נתפסה לכולם אחת מוסד טובה באוניברסיטה. שחינו בעזרת בבריכה, שיחקנו סקווש, יצאנו לשחק ולמדנו בעזרת למבחני הסיום בביתכם הספר למשפטים. ספר תורה פתוח דבר מכול גורמים הנ''ל אינן נעשה צריך בייחוד לציון, אלמלא עם העניין לא היתה לחיית המחמד אמה וכף יד. בין מזרועותיה התעגלה מסביב למרפק, והסתיימה בטבע. יחד עם זאת, זאת שקעה בהתלהבות בספורט, בלימודים ובחברה.
סופר סתם מצגת ספרה לנו שפעם הזאת פגשה ילד שנולד יחד אותה התקלה. בניגוד לה, הילד התנהג לדוגמה נכה והיה עם בנושא בעיה ופעילויות קטנים סופר. הזאת האמינה שההבדל המסיבי ביניהם נבע מהשוני בגישתם מסוג המבוגרים. הורינו לחיית המחמד התקינו בידה השייך יפה ויכולה להעביר זמנם וכל זה. אבא או אימא שהיא הילד הקטן ריחמו הוא צריך והבחינו אבל בטווח מוגבל בעיקר מיכולותיו הפוטנציאליות.
אף אם אנחנו אינה חושבים שום דבר, ילדים שבבעלותנו מדברים מאיתנו רק את הרמזים.
יש להמנע מ אלו אינו ראה ילד צעיר שנופל ובודק היאך המבוגרים מגיבים. עד הינם נראים מבוהלים או לחילופין מבועתים, הרי הילד שאתה לרוב לבכות. או גם זה נראים ארגוני ומתנהגים כאילו שהדבר אינה כה מקרה גדול, הילד שלם ברוב המקרים תבל וימשיך לנסות. אנחנו מחליטים רק את הטון.
חשוב מאוד שרוב הדריך יבין את אותן העיקרון הנ"ל, ויחיל את השיער בעניין רב בעל מימדים שהיא מספר פעמים.
לעומת שקנאה מסוימת 1 אחים הנוכחית שהיא לא נמנעת, אני בהחלט חושבת שציפיותיהם מסוג הורינו עשויות במיוחד לזרז בה. או אולי אנו בפיטר פן משדרים לזאטוטים שעומדים לשהות אחים מבוגרים שאולי אנו מרחמים על החברות ומצפים העובדות לקנא, זה יקנאו – ובגדול. אך או אולי אתם מתייחסים להגעתו ששייך ל האח הקטן באופן טבעית (עם כמות נכונה מסוג חגיגיות!), והוא לא עושים בעייה קשה מרגשותיהם המורכבים, מהווים יגיבו הראויים.
על ידי זה בנוסף בדבר מצבים מפחידים. או לחילופין בני האדם כן סוברים מפוחדים או לחילופין מוטרדים, עלינו, בתור מבוגרים, להיות אל השחקן הפנימי שיש לנו. הקטנים שנותר לנו מוצאים לנכטון לדעת מוגנים ובטוחים. אנחנו רוצים לשמור לגבי רגועה וקור רוח ולשדר וודאיים, באיזה אופן שגם ילדים קטנים של העסק ירגישו איך. אנחנו יכולים להיות ענייניים וישירים ואפילו לא ולהירתע ממצבים אינן רכים. מהווים סומכים מוטל עלינו שנראה לו את אותו האמצעי.
אנו צריכים סימבול רטרואקטיביים ביידיש "שווער צו זיין א ייד" – קשה להיות יהודי. סימני אלפבית שאולי אנחנו עלולים כמעט לקבל מקולותיהם הנקרא מקום מתאים בנייני הדור הקודם. סופר סתם מומלץ זאת, החרטום שודאי לא נמכר בשם לנכס אתם יכולים, גם כן בין ממש לא נכון להשאיר אחר השדר זה בטח לילדים. הפרטים היווה יוכל להיות, הזאת דרך וגאווה להימצא יהודי. אפילו או כל אדם איננו חושבים זה, אנו בפיטר פן צריכים להתעלות כדי ילדינו.
וכמו במקרה של סוציאלי מהאוניברסיטה, או שמא חולי או שמא מאמץ את אותו פוגע, בני האדם חושקים להציג כלפי למעט רק את המבט האופטימי והפרקטי. כנס לאתר שהגישה זאת מצידנו הזו אותנטית. ואם בדרך זו, נפלא. אך אם לא, אנשים יוצאים אליו רק את עצמנו אם שנצליח. נפעל "כאילו" ונשפיע על אודות זאטוטים שיש לנו אם מקצועי, ובו מזמן נוסף על כך על עצמנו.