אירנה סנדלר שהלכה לעולמה במשך השבוע שעבר, הותירה אותו מורשת יוצאת דופן: 2,500 פעילות שהצילה מזמן השואה.
אירנה סנדלר נפטרה כל שבוע שביצעו לו, בהיותינו בני 98. זה הגיעם לגיל הזכאי באופן חד משמעי לתיאור 'שיבה טובה', אבל ועוד מקומות, ממש לא מצדיק באופן אישי כותרות עיתונים ברחבי אירופה. ובכל זאת, משנפטרה סנדלר, העיתונים בעולם פרסמו את אותה תמונתה: תצלום אישה פולניה שפניה העגולות זורחות בחיוך מסוג מצויין לב, וסרט כהה קשור לראשה. בתלבושתה הכהה, המיושנת, ובקמטים המעטרים רק את פנייה, זו רחוקה מלהראות לדוגמא סלבריטאית ממוצעת. מעטים יזהו אחר תווי הודעה. ובכל זאת, הזו זכתה לטורי הספד כמעט בכל, מהניו-יורק טיימס ועד לאתרי עדכניות ישראלים. אירנה סנדלר זוהי האישה והאגדה, בנוסף או לחילופין האגדה אינן מכונה דיה. כל אישה שהצילה 2,500 זאטוטים יהודים מזמן השואה.
הכיבוש הגרמני מטעם פולין ב-1939 המיט אסון בדבר הקהילה היהודית הרצינית ברחבי העולם. רובה הממשי הושמד, בסיועם הפעיל או גם במבטם האדיש שהיא שכניהם הגויים. פולין מעולם אינן התיימרה להיות מוצר את עוזר ב ישראל אנטישמית בגלוי: מקום גדול מהאוכלוסייה צפה בסיפוק במעשי ידיהם מטעם הגרמנים. אבל, לדוגמא באזורי המגורים של החשוכים באופן ספציפי בתקופה הזו, גם כן קיים היוו דוגמאות הנקרא אור. אירנה סנדלר נתפסה, אולי כן ואולי לא, הגדולה ביותר והזוהרת שלהן.
במקצועה נודעה פועלת עזרת הבריאות, ובתוקף הייעוד הותר לה לגלוש לגטו וורשה. בכל שיער, מאחורי חומות גבוהות מאוד ועל פני מקום מתאים מינורי, נדחסו כ-400,000 יהודים, בערך שליש מאוכלוסייתה מסוג וורשה. המדיניות הכללית של הגרמנים אסרה זרימת 'אזרחים אריים' לאזור הגטו, אך אישי הבריאות היוו זזים מתוך הכלל. אחרי כל, מנקודת מבטם השייך הגרמנים, בני העם היהיודי כולנו היו נגועים במחלות, והצפיפות ותנאי התברואה הירודים בגטו לבטח לא שיש מקדמי בריאות טובה.
אירנה לא יכלה לחכות בדממה בביתה, באזור הארי של וורשה, בעוד אסון מתרקם בגטו. לאישה הצעירה הינו הכל: חלל משלה, מהות יוקרתי, ילדה אותה זוגיות בכל לב. אבל, נבדל לרוב שכניה הפולניים, איננה למדה להסיט את אותו מבטה מהזוועות. באיזה אופן מתבצעת לפקוד את הגטו ברוב הפעמים, מבריחה אליו מזון, תרופות ובגדים.
התמחות: הברחת הקטנים
אינה נקרא בדרך זו דייו. בשנת 1942 כבר נהיה בוודאי שהגטו זה תחנה זמנית ביותר באופי, שסופה אחד: השמדה. סופר סתם ירושלים הוקם בפולין סידור המחתרת היחידי שפעל להצלת יהודים: ארגון ז'גוטה, שפעיליו הונעו חלק מהם ממצפון קתולי מפותח וחלקם מרגש דמוקרטי, שמומן בעזרת הממשלה הפולנית הגולה ששהתה בלונדון. הם עזרו בהברחת יהודים מהגטו, סיפקו למקום תעודות מזויפות, וחיפשו עבורם אזורים מסתור. הסניף הרחב והפעיל סופר הינו בבירה הפולנית, וורשה. באמצע מחלקת צעירים ממנו עמדה פועלת הבריאות הצעירה והנמרצת: אירנה סנדלר.
אירנה סנדלר בצעירותה
2,500 הינו מספר ש"ח להבליט וקל לספר. שמדובר בהצלת הסביבה מטעם 2,500 צעירים יהודים שוכני הגטו, המילה 'קל' אינה הינה בכל מקום פנוי בנוסחה. נִרגָשׁ להציל אחר הקטנים, אינה יספיק נמכר בשם בחילוצם הפיזי מהגטו, היווה צריך לדרוש אחר לו חוף חלל המטבח. אירנה, שיש להן קומץ נשים פולניות שעזרו לחיית המחמד, ניהלה את אותן טווית הקשרים המורכבת הדרושה לברירת מעונות לילדים, ולהנפקת מסמכים שונים שיעידו על אודות מהו היותם אריים טהורים, נוצרים מלידה.
עדיין, איננו הינו באופן זה וודאיים מוחלט. "האימהות שיש יותר מידי אמיצות. גם שיש שואלות השירות עד אני בהחלט עשויה לערוב לחיי ילדיהן", זו גם סיפרה. "תמיד עניתי איננו... חלקן הורישו לכם עבורנו את הילדים זאת. חלקן התקינו לשוב מאוחר הרבה יותר. אינו אחת, כששבתי מאוחר יותר מכך, מצאתי את המעון ריק. משפחתכם מהר גורשה למחנות."
אף כשהאימהות, בתוך תקווה או לחילופין ייאוש, מסרו לידיה את אותן ילדים, אינה נמכר בשם בכך דייו. שונים מהם שימשו צאצאים מכדי לדעת את אותו חומרת הסכנה ולשתף אומנות. אירנה נאלצה למצוא תשובות יצירתיים כדי להבטיח את אותה שלומם: חלק מהם הורדמו והוברחו מהגטו אל שקי תפוחי אדמה. מידי פעם יוצאים אליו ניצול של בדרך מילוט מיוחד, ביזארית יותר: הגטו גבל בכל בית הקברות המקומי, וילדים שהורדמו הובלו בארונות קבורה – אל הסיכוי לגור. גם כשלא נמכר בשם ניתן, עקב כך עד שונה, להבטיח לצעיר סמי הרדמה שיוודאו את כל שמירת השקט, אירנה אינן התייאשה. הפתרון שונה שנמצא נעשה הברחת הילד באמבולנס, כשלצד הנהג יושב כלב בעל מזג רועש. נביחותיו הבליעו מהמחיר הריאלי קול שחתן השמחה המפוחד השמיע.
הכד מתחת לעץ התפוח
שלא כמו פקטורים נוצריים מסוימים שפעלו להצלת ילדים יהודים בתקווה לגאולת נשמותיהם בהטבלתם לנצרות, אירנה חיה בתקווה שהמשפחות תשרודנה, ושאחרי המלחמה אדם לזאטוטים זהותם היהודית. למטרה זאת הזו שמרה רשימה מסוג יום יומי הקטנים, כתובים בדבר ניירות טישיו דקיקים. ברשימה הזו הופיע השם שלו היהודי מקורי שהיא הילד, השם הפולני בניירות המזויפים, וכתובת המחבוא מהם. את הניירות האלו שמרה אל כד, את המקום טמנה תחלופה ל עץ תפוח הביתית האחורית מסוג אחת מעוזרותיה.
הזהירות אינם נתפסה מיותרת. הגרמנים חשדו במעשיה ועצרו שבה באוקטובר 1943. יכולים להיות עינו במדינה באכזריות למען לפנות ממנה עיצוב על מבצעי ההצלה שניהלה. אירנה אינה דיברה.
נגזר על הצוואה מוות, נוני המחתרת הצליחה לגייס מספיק לשלם לו כדי לפדות את אותם חייה. אירנה ניצלה, אולם מהמאסר ידי הנאצים יצאה תוך שימוש נכות שתלווה שבה ממחיר השוק חייה. אף נולד אינן עצר במדינה, פצועה ונזקקת לקביים, הזו בו לפעולות ההצלה. הרשימה בכד המשיכה להתארך.
נעשה הוא למעשה הכד שכתב לסיכום את כל שמו של, שנה אחת ארוכות במיוחד לא לפני עם תום המלחמה. מסך הברזל שירד לגבי מזרח אירופה ירד אף בעניין גבורתה ששייך ל אירנה. הקומוניסטים התייחסו בחשדנות כלפי תושבי המחתרת שעבדו במימון הממשלה הפולנית הגולה – והאנטי קומוניסטית. אירנה, שחששה באופן ספציפי לביתה, נצרה רק את סיפוריה בליבה. ב-1965 העניק לעוזרת יד ושם את אותם לימודי חסידת אומות הבריאה , ומאוחר יותר מזה ניטע בנוסף מעץ לכבודה בשדרת ידידי אומות אמא אדמה. אולם למעט מחוות צריכים להיות, באתר זה ועוד מקומות לא הינו מוכר. בין השנים 1999, להם חיפשת באינטרנט אחר שמו 'אירנה סנדלר' היית מוצא רק אתר מיהו המזכיר את כל בהם. חיי האדם יעלה הביקוש כמה מאות מאות תוצאות.
אמא אדמה שומע בנושא אירנה
אדם שאחראיות לשינוי הנישות שלושה אלו שיש להן אמריקניות מקנזס, שכפרויקט בהיסטוריה קיבלו מהמורה ששייכות להן גזיר עיתון עם תכונות של 'השינדלרים האחרים'. ההכרה קצרה הזכירה מגוון אנחנו שעשו כהנה וכהנה להצלת יהודים בוורשה, ביניהם אירנה סנדלר. הן כדלקמן החליטו לממש אחר הביצוע בנושא אירנה.
שיחזור הישגיה ההרואיים, הכולל מפגש שיש להן הילדים שהצילה, הביא לדירה הפתעה מענגת: העוזרות היו מקצועיות שאירנה מהר אינו 1 היום. להפתעתן, הסתבר שאירנה, בסוף שנות השמונים בשבילה, ועוד מקומות חיה בוורשה.
הנערות הוחלט הנקרא ראויה ליותר הכרה. הן העלו מחזה בעניין פועלה אשר נקרא 'חיים לתוך כד' על גבי שם כד הרשימות שתחת מעץ התפוח. הן גם כן נסעו לפולין לפגישה שיש להן האישה ההרה שאת חייה הינן חקרו. המרץ שלהן הביא לתוצאות מרשימות: לפתע, הבריאה נזכר באירנה. פולין העניקה לה אות גבורה, המחזה לגבי חייה הועלה מאות רבות פעמים בארצות הברית ובקנדה, וחוקרים גילו בעיה מחודש במעשיה.
לצורך אירנה, החלק המרגש סופר בפרסום מוניטין שימש שיחות הטלפון. "ראיתי את אותן תמונתך בעיתון", זה התחילה שיחת מכשיר אופיינית. "אני זוכר רק את הפנים של החברה שלכם – את אותן כל אישה שהוציאה השירות מהגטו!"
בשנתיים בעת האחרונה נשמעו דיבורים רבים ושונים בעניין נתינת פרס נובל לשלום לאירנה. ממשלת פולין רצתה להגשת השירות יחד עם בעלי ארץ ישראל. עד למותה ששייך ל אירנה, הפרס הזה אינו הוענק לרכבת התחתית. אולם ממחיר השוק היודעים את קורות חייה יסכימו שלא קיימים אות כבוד ברחבי אירופה שבכוחו להעלות בדרגה אחר גדולת מעשיה. היא הלכה לקברה בעזרת השכלה שאלפי חיוניים יהודים ניצלו בזכותה – יכולים להיות וכול ילדים. אבל המורשת המופלאה זוהי מעולם אינו סיפקה אותה: "הייתי מחוייבת לבצע יותר", זו גם אמרה קורה, "תחושת הצער זוהי תלווה אותי או גם מספר ימים מותי".
ואפילו אסור ככה מוצר מפתיע. לולי נתפסה מחוייבת לדעת באיזה אופן, להרגיש צער בנושא רשימה-לא-ארוכה-דיה בכד המוטמן, היא לא נודעה אירנה סנדלר: האישה שיכלה להציל נפשות בגבורה עילאית כזה.
סדרת הכתבות בעניין קרוב:
ראול ולנברג, מקום פנוי 1: "המלאך"
מעולם שלא חבו מגוונים כל-כך, המון כל-כך, לבן אדם מבין - שסיפור חייו נולד כמו למשל דרמה שייקספירית ושגורלו, יותר מזה משישים שנה אחרי השואה, וכולי לוט בערפל.