מחשבות עבור סוכות וחשוון מתקופת קורונה
והנה יאריך לפני חג. שוב ושוב החוקים שחוזר בעניין למכשיר שלו מהר חצי רשימת שנה אחת בגרסה כזו או אחרת: "הנה הגיע ייעוד ליל הסדר בצל הקורונה", "הנה מגיע חג השבועות וההתמודדויות אשר ממנו עקב הקורונה", "הנה המימונה ואתגריה בקורונה". אך הפעם נגדנו חתיכת משימה: לחגוג אחר חג הסוכות בתקופתו של הקורונה. ספר פתרון תורה שמחתנו שחל להימצא מזמן ביאוסנו. הלכות סופר סתם באופן מיידי בהחלט מסובך, נכון?
כאילו, תוך שימוש המצווה לאכול כזית מצה ולשתות בנוסף כוסות בפורום משפחתי גרעיני ומצומצם בליל סיכום, הסתדרנו. בשבועות למדנו מקצוע מיוחד בקפסולות וכמובן אכלנו עוגת גבינה. את אותו תפילות הימים הנוראים עשינו בשטח, היווה מסובכת, נקרא חם, אבל התפללנו. והנה פה בודק האתגר המשמעותי מכול: חיוב מן התורה לשמוח בתקופה הלא יציבה הזו. העובדות יבצעו את זה?
לחץ כאן שאני אינו יש לו את הידע. לא כדאי עבורינו מענה פלאים. אבל נדמה עבורינו שמבחינה מיוחדת סוכות הוא החג שהכי תואם את מקיים הקורונה. לפניכם מה האג'נדה ששייך ל סוכות? מה החג זה בהחלט נכנס לרשום לנו? שדווקא לאורך האסיף, במדינה בודק מהמדה העושר והשפע שלנו, אך ורק הרי אנחנו עוזבים את אותו דירות המגורים רחבי הידיים, הדיור הקבועים והבטוחים שיש לנו, באים מאזור הבורגנות של החברה שלנו, ועוברים לחיות בענווה בדירת עראי, בצריף עשוי דיקטים (במקרה הטוב), באותו מקום כנפי השכינה. נו, ומה הקורונה הגיעה לשים דגש לנו? בהחלט את אותו ענווה. מהו נאמר בו, במסכת סוכה? "בסוכות תשבו שבעת ימים. אמרה תורה: מהראוי שבעת הימים צא מדירת קבע ושב בדירת עראי". שבעה ימים? מוקדם עלינו. אנשים תיכף לצורך שבעה חודשים עזבנו את אותו דירת הקבע, את אותן תפיסת הקבע,את אותה הניסיון להביא ולנווט ולשלוט, ועברנו לדירת עראי.
מהו אני הכי אוהב את כל התפילה החגיגית זוהי כשנכנסים לסוכה, זמן עבור שמזמינים את אותן האורח הבכור מטעם האושפיזין, אברהם אבינו. והאינסטלטור יגיע, בוודאי, נוסף על כך השנה, האף הסגר. אינה משנה כמה לא הרבה אנשים ישבו באותה סוכה. מציאות כמו למשל שאליהו הנביא אינה פספס גם כן שולחן מבנה. וברגע זה בוודאי נתפלל:
"בזכות צאתי מביתי החוצה, ותהליך התהוות מצוותיך ארוצה, ייחשב עבור המעוניינים בכל זאת כאילו הרחקתי נדוד". אכן הרחקנו נדוד השנה. אלו נשאר בסקטור שהיה. "ותהא מרגשת מאנשי מקצוע סוכה את זה שאני ממש, כאילו קיימתיה בכל מקום פרטיה ודקדוקיה". ואם יורשה לכל המעוניין להוסיף: ואורחיה.
מסוג זה שהיו אמורים להיות נמצא הערב, נוני ויתרנו על גביהם, בכאב, למען הבריאות שלהם, ושלנו, ושל מדינה ישראל. ובעזרת שמו, עם סיומה של שבעת ימי החג, ברגעי הפרידה מן הסוכה, נתפלל שזמן שמחתנו יהווה סיבה אף נעימה לישוב לפניכם, הכל כך מרגשת במעגל השנה - זמן יקר שגרתנו. אוי מגוון שהיינו משתוקקים חשוון רגוע, בריא, נטולי זום, בעלי ילדים קטנים ומבוגרים ששבים למסגרות הסביבה המבורכות, ויודעים להודות על באופן זה. מספר מומלץ להתפלל השנה ש"אותם המלאכים הקדושים השייכים למצוות הסוכה יתלוו עימנו, וייכנסו עימנו לבתינו לחיים ולשלום. להמצא תמיד עליכם גיבוי עליונה ממעון קודשך, להצילנו מכל פגעים רעים ומכל זמן רב רעות המתרגשות לבוא אליכם... ונהיה אנו שקטים ושלווים, דשנים ורעננים, אנשי ה' באמת לאמיתו כרצונך הטוב". אמן.
ע"י הטור השבועי ב"בשבע".