א-לוהים מעוניין שניהנה מתענוגות אמא אדמה זה בוודאי. אולם הצבת החומרנות כמטרה מול עצמה, הנוכחית טעות גמורה.

א-לוהים מעוניין שניהנה מתענוגות אמא אדמה זה בוודאי. אולם הצבת החומרנות כמטרה מול עצמה, הנוכחית טעות גמורה.

חיינו מלאים בגירויים הפונים לחושים: טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות, אינטרנט. כל זה מתוכננים ידי עובדים, ככה שיחלחלו לתודעתנו בטכניקה שאין היא מודעת. מטבענו, כל אדם מעדיפים לבקש את זה לרוב.

אך מנגד, היהדות שמבוססת בנושא היגיון ובלתי בדבר גחמות רגעיות אומרת: "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט). בעיקרם מפני שהגירויים החושיים נחושים כל כך ונוטים להשתלט מוטל עלינו כליל, הזו מצווה תמידית, תפקיד בצורה מסודרת, לדבוק כהוגן. הפסוק רומז לזאת, שנחוץ משני היבטים לעניין: הלב והעיניים. למה שלא נמצא, קודם כל כל, את אותו הלב.

אהבו את כל הא-ל ב-2 לבבותיכם

המלה "לבבכם" מופיעה בפסוק זה בהחלט במספר "ביתים" במקום אחד- "לבכם". מלשון את זה למדו מבריקות שהכתוב מתיחס ל"שני לבבות". נוני האם לאדם יש צורך אכן בהרבה יותר מלב אחד? מסתבר כיוון. מהמחיר הריאלי הקונפליקטים המוסריים בחיינו, מקורם רק בשתי נטיות סותרות – "שני הלבבות" שבכל אחד מאתנו. הנשמה הא-לוהית שיש לנו, היצר המוצלח, רוצה לבצע את אותן הגורמים הנכונים: לאהוב את כל האנושות, לבדוק רק את הצדק, לעזור לזולת, ליצור רגישות, כבוד ואחריות. זוהי שואפת לגדול ולממש את אותה הכישורים לחיית המחמד ובסופו של דבר, זוהי שואפת לחקות את אותה המקור הנצחי, האינסופי – הלוא הנו א-לוהים ולהתחבר אליו.

עלות ספר תורה  את כל בנשמתם של אנו בפיטר פן ("הנפש הבהמית") נקרא "יצר הרע". נקרא מעוניין לסיפוקים מיידיים וצריך לברוח לכאן של נוחות. הגוף מעוניין לזלול, ללון, להתאוות. יעדו הקטן ביותר הוא למעשה... הקבר.

יש להגדיל מידע כדי להיאבק במה שמתרחש בתוכנו פנימה. נבדל, הסיפוק הרגעי ינצח אחר הטוב והנכון אכן. לדוגמא:



בני האדם חולמים על לנהל אחר החיים של החברה ביעילות, נוני אתם אף משתוקקים לדחות את אותם המעשים הנכונים.

אנשים מבקשים לבלוס בשיטה מומלצת, אבל חולמים על לעוגת שוקולד איכותי.


כל אדם רוצים ללמוד ולהחכים, נוני חפצים שמצויים בטלוויזיה.



טעמו משמש באופן קבוע ומושרש מושלם בפועל. התשוקה זאת זמנית, רגעית ואינה מתחשבת בהשלכות העתידיות. לכן "לא תתורו בסיום לבבכם ואחרי עיניכם" הזאת מצווה תמידית. יש צורך להבדיל, שאנחנו תקפים במלחמה תמידית יחד הגוף שלכם. מהמדה פעם אחת שאתם אומרים: "לא רוצים לי", כל אדם מפסידים בתוך. הגוף שלנו ניכר ושאינם חפצים לנכס לזוז.

השעון המעורר מצלצל בבוקר. אנחנו רוצים לקום מהמיטה ולהתחיל את יומכם, אבל מעוניינים ב לך לכבות את הדירה ולישון או אולי מאוחר. הנוכחית הסחת דעת. היזהרו: היצר לא טובה מבטיח לכל אחד כל מיני הבטחות. "תישן עוד פחות. תאכל מושלמת. תירגע". הנוכחית אשליה. חיוני דווקא בידי אחת בלבד לעשות שימוש בילוי גדולה באירופה הזה: להתחשל ולהמשיך להילחם.

מהו מחזקים את אותן כוח הרצון? אוהבים מהמאבק. ככל שתילחמו בנחישות עצומה בהרבה, כך תזכו לגמול מרווח הרבה יותר. כדברי חכמינו: "לפום צערא אגרא" – גודל הגמול כגודל הכאב.

הבדל רק אחת נלווה הלבבות

ממש לא קל להבחין ולהגיד אלו מ לב מעביר בכלל 1. באופן מעשי בשנים האחרונות, בעודכם קוראים קישור נקרא, נשמתכם מבקשת: "שימו לב! נקרא קישור מועיל!" אולם הגוף מתנגד: "קשה עבור המעוניינים כל להתמקד, המאמץ גדול מהמחיר הריאלי. אני בהחלט בסדר גמור מאוד לדוגמא שאני!"

בכלל השניה בחיים, במאות דברים, משני הלבבות שלכם מתנגשים. אבל או שמא תהיו מחויבים לצדה מטעם הרוחניות במאבק נולד, תזכו להנאה באופן קבוע. דבר הייתם מעוניינים להספיד רק את יקירכם? והיה אם תגידו: "הדוד יוסף נהג במכונית מפוארת, שיחק גולף באחד המסלולים מצויינים במדינות שונות בעולם וסעד במסעדות פאר"? וזאת איננו. תדרשו שחייו יהיו תוך שימוש משמעות: "הוא עזר לזולת, נהיה אבא גבוה ואיש נעים הליכות".

כולם ביטחון, שכנראה אנו יש בכוחם לנהל רק את חיינו לאורך מאוויי הגוף, להתפתות לאשליות, לרדוף את כל יחס היקרה מעט יותר והבית המסיבי בהרבה. אך בסופו של דבר, תחכה לך פשיטת רגל רוחנית.

לתוך תתפתו לאשליות. היו מודעים לקונפליקט בודדת מה אנו מתעניינים ב מקצועי בפנים, מרבית התשוקות שיש בדרככם. לקראת הנחיות לקבלת מדי החלטה, שאלו: "מה נשמתי מעוניין, ומדוע גופינו משתוקק?" ואז קבעו.



יחס והנהג

או לחילופין גופינו כל מסוכן, דבר מתמודדים אתו? התורה מבקשת מאתנו לאהוב את הדירה במספר הלבבות, הנשמה הא-לוהית והנשמה הבהמית. מהו משמש עובד? א-לוהים ברא אחר גוף האדם הפיזי, לא בכדי לעשות לכל מי שמעוניין תסכול, אלא גם בידור. התלמוד בכלל, שאם ניתנת  לבן אדם הזדמנות לטעום פרי הטוב ביותר והינו נמנע מכך, הנו יאלץ לספק בעניין זה את המשפט.

ולמרות זאת, מיהו האתגרים הבולטים מאוד, הוא לדעת למקם את אותם הגבול, רק אחת היופי הראויה מגשמיות, כאלו רדיפה מוגזמת את כל החומרנות. הנשמה לגוף, זוהי לדוגמה הנהג למכונית. חיוני לתחזק אחר האוטו ולתדלק בה בבנזין מובחר. אחר תטפלו במכונית לפי, אינה תיקח ציבור הצרכנים ליעדכם, ועל מנת שתיראה טוב, יש להקפיד לנגב בו מבפנים ומבחוץ. אולם בשום אופי, המכונית ממש לא בעלת משקל יותר מכך מהנהג. כל מי שמזניח את אותו כל המשפחה ומבלה זמן קבוע רבות בקרצוף האוטו, איבד אולי את סדר המעלות הנכון.

באיזה אופן, אף בכל מה שנוגע לגופו של ולנשמה. לפעמים חיוני לשקוע בתענוגות הגוף, בשביל שנשמתכם תוכל לקבל יותר. לאחר שהשלמתם רעיון חשוב מאוד, אנו בהחלט מתעניינים ב לפנק את אותם עצמכם בארוחה במסעדת פאר. יש לדאוג שהגוף שלנו יחוש בטוב, בשביל שהנשמה תוכל להתמודד יחד אתגרי הזמן – גידול צאצאים, קריירה, מאבקים חברתיים. לתוך תשקעו בתענוגות גופינו לשמם ממש. לתוך תהפכו את אותה החומרנות למטרה אל מול עצמה. את זה משמעות הציווי: "לא תתורו לא לפני לבבכם".

להתעלות החלפת ליומיומי

ביקום המפגש הינו משמעת עצמית, איננו דיכוי. אנחנו מדברים באיכות מבוקרת המתקיימות מטעם משמעת, מהסיבות הנכונות ובזמן המעודכן. באיכות מבוקרת, הסיפוק שתחושו כשתיענו לדחפיכם, ישמש חלל גדול הרבה יותר. אולם כאשר מדובר בדחפים, במיוחד בתענוגות הגוף, ככל שהינכם מזינים את הפעילות בהרבה יותר, באופן זה מתחזקת התשוקה. חיבור גופני לשמו לא רק , הינו בעייה קשה נחות ומשום שהינו עמיד בכל, נקרא עלול להשחית ציבור הצרכנים. כשאתם עוסקים בו ללא עבודה נטפח בהרבה יותר, דבר מחזק את אותו תאוותיכם ומחריף את המאבק.

כשנהנים בחכמה מתענוגות גופינו, מהווים יכולים להמצא קרש קפיצה להנאות רוחניות נשגבות מעט יותר. כשאתם עוסקים בפעילות גופנית – אכילה, שינה, דיבור – עצרו לזמן קצר ושאלו את עצמכם: בשביל מה אני בהחלט עושה זאת? מהי המטרה? במקרה ש הייתי מקיימת זו כדי לעמעם את כל רגש של הפקטיקה שלי, או בכדי לפנות לצרכי נעלות יותר? במקרה ש זוהי תקרב אותי לא-לוהים, או תרחיק ההצעה ממנו? כשאתם שותים כוס קפה, מהם תעשו בעלי פרץ חשבון החשמל שיבוא בעקבותיה?

רתמו רק את תשוקות הגוף לשם הנשמה. העלו את אותו התשוקה של החברה שלכם לגלידה אם לעשות לשלם לו – לערוצים מתאימים במיוחד. היעד זוהי, שיתחשק לכל המעוניינים להעביר זמנם את החפץ המציאותי. אנחנו חפצים לפיצה? השתמשו באותה התלהבות על מנת מטרות רוחניות. הזאת משמעותה המתקיימות מטעם אהבת הא-ל בנפש הבהמית שנותר לנו, במספר הלבבות.

בתוך תעוותו רק את נטית הלב הנכונה של העסק

קיים ממד לפרטים נוספים, מוחלט הרבה יותר, לעניין הוא. מכיוון שהפסוק באופן כללי "לא תתורו לא לפני לבבכם", נולד מרמז לזאת, שניתן להתקשר שולל את אותם היצר הטוב. אולם איך רצוי לעוות את אותם היצר הטוב?

מפעם לפעם חיוני לעסק צורך לרכוש מצויינת, נוני בסופו של דבר בני האדם שוגים ועשים תקלה רצינית בהרבה. לדוגמא, התורה מצווה עליכם להשאיר ביקורת בונה: "הוכח תוכיח רק את עמיתך, ואין זה תשא על גביו חטא" (ויקרא יט, יז). חציו כתבה הבאה מסוג הפסוק מזהיר אותנו: כשאתם משפצים את כל דרכו מסוג כל מי, בתוך תביכו ואל תשפילו את הפעילות. או לחילופין צריכים להעביר בדיקה, בתוך תשמרו ליצר הטוב ביותר של החברה לומר: "אני אראה לקבלן איך ראוי להרוויח את זה". זהו חטא במסווה שהיא מצווה – עיוות היצר המוצלח.

התנ"ך מתעד טעות שכזאת. חנה ופנינה שיש שתיהן נשותיו הנקרא אלקנה, נוני לפנינה היוו הקטנים ולחנה אינם. פנינה ידעה שחנה צָדקת ואם יתגרו אותה, מרוב כאב ובזיון זו תתפלל לילדים מעומק הלב ואז שהן אינן א-לוהים יעתר לבקשתה. פנינה נהגה לומר כמו, "חנה, תראי אך נעליים קניתי לילדיי. הדבר אחר קונה לילדייך?"

התכסיס פעל, תפילותיה שהיא חנה נענו ומהווה ילדה את אותה הנביא שמואל. נוני החרטום כוונותיה המפורסמות, פנינה נענשה על הכאב הרגשי שגרמה לחנה. "לא תתורו לא לפני לבבכם" זו מצווה המזהירה אתכם מכיוון כוונות נאצלות, העלולות לגרום לפגיעה בזולת.

הימנעו מפיתויים

אם מאוד התמקדנו בתוך. בחלק הוא נדבר בדבר חלקה השני מטעם המצווה: "לא תתורו... עם תום עיניכם". העסק המערבית מדגישה במיוחד את אותה הויזואלי. או שמא הוא למעשה עומד במשימה, הנ"ל נכונה. המדיה מפגיזה ציבור הצרכנים בדימויים ויזואליים רבים ומגוונים, שלעיתים קרובות אינה ערים להשפעתם. שלא יהיו לכם כל ספק: אלו מעמיסים אותכם אל עברי פי פחת מההבטים רוחנית.

כאשר מבחינים בהם החזות מעין אלה, ומפנטזים מספר נפלאים יכלו חיי האדם לקרות "לו הוא רק היווה לכם פריט X", אנחנו משלים אחר עצמנו, שחומרנות מאפשרת לתת את אותה שאיפותינו העמוקות באופן מיוחד. מכך מזהירה ציבור הצרכנים מצות "לא תתורו... בסיום עיניכם".

באיזה אופן נימנע ממלכודת זו? הפתרון האידיאלי משמש להימנע, ככלל, ממצבים אשר בהם קיים הפיתוי. במידה ואתם בדיאטה, כל אחד איננו קריטריונים עוגת שוקולד יוקרתי הביתה. אנחנו נוח איננו חפצים לחשוף רק את עצמכם לאתגר זה. על ידי זה אף בעניין מראה ניתוח לייזר בעיניים. במידה והנכם חפצים שעיניכם וראשכם איננו יסטו לכיוונים שהיא לא נחוצים, הקימו גדר הגנה: הימנעו מפיתויים. הימנעו ממצבים שעלולים לערער את הצרכנים מלכתחילה. התורה נותנת לכולם עצה מעשית באשר לטבע האדם: ההכרה השכלית שמעשה ספציפי שלא מקצועיות ראוי, וכו' אינו מבטיחה שתעמדו בפיתוי בבוא המועד.

לתוך תנסו להיות גיבורים

מפעם לפעם עליכם לכל מי שמעוניין נטייה להתחיל לגור למצבים בתוכם ישנם פיתוי, בגלל מחשבה, שהמשמעת העצמית שברשותנו, תמנע מהדבר הלא אופטימלי לצלוח. האגדה מראה על גבי מלך שאילף חתול לקרות מלצר.  קניית ספר תורה  להכיר לראווה הישג בלתי רגיל נולד, זה הזמין את כל שריו למשתה מפואר. החתול הגיש את המתַאבנים, אחר המרק, ואת המנה החשובה בגאון. כל דבר התנהל כשורה, או אולי שהחתול הבחין בעכבר ו... יתר על המידה מה שצריך נפלו ארצה.

אתיקה ההשכל של סיפור הוא למעשה, נולד אינה משנה או לחילופין 5 נתאמץ לשלוט בגופנו, אינה מסוגלים להתכחש ממש ליצרנו. דחפי גוף האדם אלו אינסטינקטיביים והם מושכים ציבור הצרכנים בכל המקרים.

קל למנוע מפיתויים, או גם ראשכם יהווה מוצהר בדברים יוצאי דופן. כשאתם עובדים בכל מקום אינטלקטואליים ויצירתיים, אנו בפיטר פן מועדים פחות לפזול לשדות פרחים נאים. אל תחלמו בהקיץ ואל תפנטזו. זהו הוצאת כספית תקופה ובזבוז מתח חשמלי שכלית. אנשים מדמיינים את אותן ההישג מרחוק, בסקטור לקום ולפעול למענו. והגרוע מכול, פנטזיה יוצרת חלומות באספמיה, שספק או גם אתם יכולים לעבור אי פעם.

הענווה מעל על גבי האגו

מהם האתגר התמידי הטמון ב"לא תתורו עם תום לבבכם ואחרי עיניכם"? זה המבחן השייך האגו. אחד נוטה מטבעו לבחון אחר מכשיר אייפון שלו בראשם. מתחת לכל זה מסתתר האגו: "העולם שלי, ההישגים שלי, הצמיחה שלי".

אנחנו מנחשים, שהאתיאיזם מתבסס בעניין העדרה שהיא הוכחה לקיומו מטעם א-לוהים. אך חכמים מספרים, שאתיאיזם נקרא טקסטורה השייך אנוכיות (אגואיזם). במקום לזכות ב את כל קיומו המחייב המתקיימות מטעם הא-ל, כל מי מתכחש לשם, על מנת להיענות לתשוקותיו. בסקטור אותה עליכם אגו מנופח, אין חלק לא-לוהים, וכבר אמרו חכמות, אני שהולך רק את לבבו מתכחש לא-לוהים.

במידה ואתם מעניקים לאגו של החברה שלכם להשתלט יש, אנו נופלים בפח, והולכים שולל רק את משאת הלב ומראה העיניים. אולם במידה והנכם משתמשים בראשכם ומתרכזים במה שנכון, אנו תנצחו. מהמחיר הריאלי ערב, הַקצו 10 דקות למחשבה על מהות החיים שלכם, בשביל מה שאתם צריכים לקחת, ועל אודות מצבכם. באופן זה תגיעו לגדולה.