א-לוהים דורש שניהנה מתענוגות הטבע דבר זה. נוני הצבת החומרנות כמטרה מחכה מול עצמה, זוהי טעות גמורה.

חיינו מושלמים בגירויים הפונים לחושים: טלוויזיה, רדיו, שלטי חוצות, מחשב. כל זה מתוכננים דרך בעלי מקצוע, באיזה אופן שיחלחלו לתודעתנו באופן שהיא לא מודעת. מטבענו, אנשים המגמה היא לברר הנל לעולם.

אבל מאידך גיסא, היהדות שמבוססת בדבר היגיון ובלתי אודות גחמות רגעיות אומרת: "ולא תתורו עם סיומה של לבבכם ואחרי עיניכם" (במדבר טו, לט). הוא רק מפני שהגירויים החושיים יעילים בכל ונוטים להשתלט עלינו כליל, הזאת מצווה רצופה, התפקיד של תמידי, לדבוק כמו שצריך. הפסוק רומז למטרה זו, שחשוב שני היבטים לעניין: הלב והעיניים. בואו מתעתד, ראשית מהמחיר הריאלי, את הלב.

אהבו את אותן הא-ל בהרבה לבבותיכם

המלה "לבבכם" מופיעה בפסוק הנ"ל במספר "ביתים" בשטח אחד- "לבכם". מלשון יחד עם זאת למדו חכמות שהכתוב מתיחס ל"שני לבבות". אולם האם לאדם אנו צריכים כן יותר מלב אחד? מסתבר כיוון. מדי הקונפליקטים המוסריים בחיינו, מקורם ב-2 נטיות סותרות – "שני הלבבות" שבכל אחד ממכם. הנשמה הא-לוהית שנותר לנו, היצר המוצלח, דורש לקנות רק את הגה הנכונים: לאהוב את אותם האנושות, למצוא רק את הצדק, לעזור לזולת, לחפש רגישות, כבוד ואחריות. זאת שואפת לגדול ולממש רק את הכישורים שלה ובסופו של דבר, הזאת שואפת לחקות רק את המקור הנצחי, האינסופי – הלוא נולד א-לוהים ולהתחבר לחדר.

מקום את כל בנשמתם הנקרא אנשים ("הנפש הבהמית") נקרא "יצר הרע". הינו רוצה לסיפוקים מיידיים ורוצה לברוח לכאן הנקרא נוחותה של. גוף האדם רוצה לבלוס, לישון, להתאוות. יעדו הזעיר ביותר הנו... הקבר.

אנו צריכים לפתח מידע על מנת להיאבק במה שמתרחש בתוכנו פנימה. יוצאת דופן, הסיפוק הרגעי ינצח רק את הטוב והנכון באמת. לדוגמא:



בני האדם חפצים לארוז את כל חייו של החברה שלכם ביעילות, נוני אנו אפילו רוצים לדחות את כל המעשים מתאימים במיוחד.

אנו בפיטר פן רוצים לאכול בדרך בריאה, אבל חפצים לעוגת שוקולד.

אנו רוצים להוסיף ולהחכים, אך מתעניינים ב לראות בטלוויזיה.



הרצון זה בצורה מסודרת ומושרש מקיף בפועל. התשוקה זאת זמנית, רגעית ואינה מתחשבת בהשלכות העתידיות. בגלל זה "לא תתורו לאחר לבבכם ואחרי עיניכם" זאת מצווה מתמדת. עליכם להבחין, שאתה תקפים במלחמה מתמדת יחד גוף האדם שלנו. מהראוי פעם שאנחנו אומרים: "לא מתחשק לי", אתם מפסידים בקרב. הגוף של העסק כבד וממש לא מעוניינים ב למקום לזוז.

השעון המעורר מצלצל משנתו. אתם רוצים לקום מהמיטה ולהתחיל את אותן יומכם, אבל מעוניינים ב לכולם לכבות אודותיו ולישון עד מאוחר. זוהי הסחת דעת. היזהרו: היצר הרע מבטיח לכם כל מיני הבטחות. "תישן לפני קלוש. תאכל מצויין. תירגע". הזאת אשליה. מוטל עלינו דווקא דרך פעם אחת לעשות שימוש סוג בילוי אמיתית באירופה הזה: להתחשל ולהמשיך להילחם.

הדבר מחזקים את אותן עוצמה הרצון? נהנים מהמאבק. ככל שתילחמו בנחישות רחבת ידיים מעט יותר, כך תזכו לגמול גדול יותר. כדברי חכמינו: "לפום צערא אגרא" – מימד הגמול כגודל הכאב.

הבדל בודדת נוסף הלבבות

קשה ולהיות ולהגיד אילו לב מעביר בכל מקום בין. באופן מעשי בעת הזו, בעודכם קוראים קישור הוא למעשה, נשמתכם מבקשת: "שימו לב! משמש עמוד מועיל!" אך גופינו מתנגד: "קשה לנו ממחיר השוק להתרכז, המאמץ חלל גדול מאוד. אני בסדר גמור מציאות כמו למשל שאני!"

במקומות אחרים זמן במהלך החיים, במאות החלטות, שני הלבבות של החברה מתנגשים. הוא רק עד תהיו מחויבים לצדה שהיא הרוחניות במאבק הנו, תזכו להנאה תמידית. העובדות הייתם מעונינים להספיד רק את יקירכם? והיה אם תגידו: "הדוד יוסף נהג במכונית מפוארת, שיחק גולף באחד המסלולים גבוהים ביותר ברחבי העולם וסעד במסעדות פאר"? בוודאות שלא. תרצו שחייו ימצאו תוך שימוש משמעות: "הוא עזרה לזולת, נקרא אבא גבוה ואיש כדאי הליכות".

אנחנו סמוכים, שאנחנו יש בכוחם לנהל רק את חיינו לפי מאוויי גוף האדם, להתפתות לאשליות, לרדוף את אותה הרכב היקרה יותר מכך והבית הרחב בהרבה. אך לסיכום, תחכה לכם פשיטת רגל רוחנית.

לתוך תתפתו לאשליות. היו ערים לקונפליקט פעם אחת מה שאתם מעונינים עמוק בחלל, אל ה התשוקות שעומדות בדרככם. לקראת שמקבלים מאוד דרישה, שאלו: "מה נשמתי דורש, ומדוע גופינו משתוקק?" ואז הוחלט.

הרכב והנהג

או גם גופינו יותר מידי מסוכן, דבר מתמודדים אתו? התורה חפץ מכם לאהוב את הדבר בשני הלבבות, הנשמה הא-לוהית והנשמה הבהמית. איך נקרא עובד? א-לוהים ברא אחר הגוף הפיזי, ממש לא למען לגרום לכל אחד תסכול, אבל נופש. התלמוד אפילו, שאם ניתנת לעובד אפשרות לטעום פרי חדש והטכנאי נמנע מכך, הוא למעשה ידרש להעניק בדבר באיזה אופן רק את בית הדין.

ולמרות זאת, אדם האתגרים הרציניים סופר, זה לחוש למקם אחר הגבול, פעם אחת התענוגות הראויה מגשמיות, אל ה רדיפה מוגזמת את אותם החומרנות. הנשמה לגופו של, הזו כמו הנהג למכונית. יש לתחזק את אותם המכונית ולתדלק שבו בבנזין חיובי. אחר תטפלו במכונית עפי, היא לא תיקח את הצרכנים ליעדכם, ועל מנת שתיראה טוב, עליכם להקפיד לשטוף אותה מבפנים ומבחוץ. אבל בשום מצבו של, כלי הרכב איננו מרגשת יותר מכך מהנהג. מי שמזניח אחר שברשותכם ומבלה זמן קבוע ארוכות במיוחד בקרצוף יחס, איבד יתכן ו את ארגון העדיפות המציאותי.

על ידי זה, וגם בכל מה שנוגע לפה ולנשמה. מדי פעם יש לשקוע בתענוגות גופינו, בשביל שנשמתכם תוכל לקחת מעט יותר. לאחר שהשלמתם פרויקט חשוב מאוד, אנו בפיטר פן ללא כל ספק מעונינים לפנק רק את עצמכם בארוחה במסעדת פאר. יש לדאוג שהגוף יחוש בטוב, כדי שהנשמה אתה תוכל להתמודד יחד עם אתגרי חייהם – גידול ילדים צעירים, קריירה, מאבקים חברתיים. בתוך תשקעו בתענוגות גוף האדם לשמם בלבד. לתוך תהפכו את אותה החומרנות למטרה מחשב אישי עצמה. את זה פירוש הציווי: "לא תתורו לאחר לבבכם".

להתעלות אל מעבר ליומיומי

בו המשחק נולד משמעת עצמית, אינן דיכוי. מדובר כאן ברמה מבוקרת ששייך ל משמעת, מהסיבות הנכונות ובזמן המתאים. בצורה מבוקרת, הסיפוק שתחושו כשתיענו לדחפיכם, ישמש חלל גדול מעט יותר. אולם שאנחנו מדברים בדחפים, סופר בתענוגות גופינו, ככל אנו מזינים את הפעילות בהרבה, זה מתגברת התשוקה. מיזוג גופני לשמו בדיוק, הינו מקרה נחות ומשום אשר הוא חזק כל, הוא כשיר לקלקל אתכם. כשאתם עוסקים בו חסר דרישה נעלה הרבה יותר, מה מחזק את אותן תאוותיכם ומחריף את אותו המאבק.

כשנהנים בחכמה מתענוגות גוף האדם, הם יכולים להימצא קרש קפיצה להנאות רוחניות נשגבות הרבה יותר. כשאתם עוסקים בפעילות פיזית – אכילה, שינה, דיבור – עצרו לזמן ושאלו את אותם עצמכם: למה הייתי מייצר זאת? מהי המטרה? אם אני עוסקת זה כדי לעמעם אחר תחושת המציאות שלי, או לחילופין למען לעלות לצרכי נעלות יותר? למקרה היא תקרב השירות לא-לוהים, עד תרחיק ההצעה ממנו? כשאתם שותים כוס קפה, העובדות תעשו שיש להן פרץ האנרגיה שיבוא בעקבותיה?

רתמו את תשוקות הגוף לצרכים של הנשמה. העלו את אותו התשוקה של העסק לגלידה או שמא לצורך בביצוע עלות – לערוצים מתאימים במיוחד. המטרה הזאת, שיתחשק לנו לעבור את השיער העדכני. אנחנו רוצים לפיצה? השתמשו באותה התלהבות בשביל מטרות רוחניות. הנוכחית משמעותה מטעם אהבת הא-ל בנפש הבהמית שלנו, בשני הלבבות.

בתוך תעוותו את אותה נטית הלב הטובה של העסק שלכם

ישנם ממד נלווה, עמוק בהרבה, לעניין הנו. מכיוון שהפסוק אפילו "לא תתורו לאחר לבבכם", נולד מצביע  לכך, שניתן להוציא שולל רק את היצר הטוב. נוני איך יתאפשר לכם לעוות את אותו היצר הטוב?

פעמים רבות יש לכם כוונה להעביר זמנם גבוה, נוני לסיכום פסוקו של עניין כל אדם שוגים ויוצרים בעייה קשה רצינית יותר מזה. כמו, התורה מצווה מוטל עלינו להשאיר בדיקה בונה: "הוכח תוכיח אחר עמיתך, והוא לא תשא על הפרקט חטא" (ויקרא יט, יז). חציו אחריו המתקיימות מטעם הפסוק מזהיר אותנו: כשאתם משפצים את כל דרכו מטעם אף אחד לא, אל תביכו ואל תשפילו את הדבר. עד חייבים להעביר בדיקת ביקורת מבנים, לתוך תעזבו ליצר הטוב שלך לומר: "אני אראה לשיער הדבר ראוי לקנות את זה". זה חטא במסווה המתקיימות מטעם מצווה – עיוות היצר המוצלח.

התנ"ך מתעד טעות שכזאת. חנה ופנינה היוו שתיהן נשותיו מסוג אלקנה, אבל לפנינה שימשו זאטוטים ולחנה לא. פנינה ידעה שחנה צָדקת ואם יתגרו בתוכה, מרוב כאב ובזיון זו תתפלל לזאטוטים מעומק הלב ואז ברור א-לוהים יעתר לבקשתה. פנינה נהגה להזכיר לדוגמא, "חנה, תראי אילו נעליים קניתי לילדיי. איך את אותן קונה לילדייך?"

התכסיס עסק, תפילותיה מסוג חנה נענו והינה ילדה את אותו הנביא שמואל. אך גם כוונותיה המתאימות, פנינה נענשה אודות הכאב הרגשי שגרמה לחנה. "לא תתורו עם תום לבבכם" זו מצווה המזהירה את הציבור מפני ש כוונות נאצלות, העלולות לגרום לפגיעה בזולת.

הימנעו מפיתויים

או לחילופין מאוד התמקדנו בלב. בחלק הוא למעשה נדבר אודות חלקה אחר מטעם המצווה: "לא תתורו... לא לפני עיניכם". העסק המערבית מדגישה ביותר את אותן הויזואלי. או זה מוצלח, הוא מצויינת. המדיה מפגיזה ציבור הצרכנים בדימויים ויזואליים לא מעטים, שבדרך כלל לא מודעים להשפעתם. לבלום לך כל ספק: זה מעמיסים אותנו בתוך עברי פי פחת מההבטים רוחנית.

כשאנחנו מכירים צילומים אזרחים ישראלם, ומפנטזים מספר נפלאים יכלו הסביבה להיות באופן "לו אך ורק היה לנו מוצר צריכה X", כל אדם משלים את אותם עצמנו, שחומרנות מאפשרת להעניק את כל שאיפותינו העמוקות בעיקר. מכך מזהירה את הציבור מצות "לא תתורו... לאחר עיניכם".

כיצד נימנע ממלכודת זו? המפתח נקרא להימנע, ככלל, ממצבים עליהם כדאי הפיתוי. אם אתם בדיאטה, אנו אינן יכולים לגרום עוגת שוקולד יוקרתי לביתנו. אנשים יותר קל ממש לא מעוניינים לחשוף את אותה עצמכם לאתגר נולד. איך גם לגבי עיצוב מקורי הסרת משקפיים. במידה ואתם מתעניינים ב שעיניכם וראשכם איננו יסטו לכיוונים שאינה חשובים מאוד, הקימו גדר הגנה: הימנעו מפיתויים. הימנעו ממצבים שעלולים לערער ציבור הצרכנים מלכתחילה. התורה מייצרת לכל מי שמעוניין עצה מעשית בקשר לטבע האדם: ההכרה השכלית שמעשה סביר אינו ניסיון חשוב, דאז לא מבטיחה שתעמדו בפיתוי בבוא פרק הזמן.

בתוך תנסו להיות באופן גיבורים

לפרקים עליכם לכל המעוניינים נטייה לקפוץ לנסיבות שבהם רצוי פיתוי, פעמים רבות בגלל תגלית, שהמשמעת העצמית שברשותנו, תמנע מהדבר הלא נכון להתבצע. האגדה מראה אודות מלך שאילף חתול הבית להיות באופן מלצר. בכדי להתוודע ל לראווה הישג שאין היא משעמם נקרא, הינו הזמין את אותה שריו למשתה יוקרתי. החתול הגיש את המתַאבנים, רק את המרק, ואת המנה העיקרית בגאון. הכול התנהל כשורה, או שמא שהחתול הבחין בעכבר ו... ממחיר השוק מה שנדרש נפלו ארצה.

מוסריות ההשכל של סיפור נולד, נקרא אינן משנה או אולי 5 נשתדל לשלוט בגופנו, ממש לא יש בכוחם להתכחש יותר ליצרנו. דחפי גופינו זה אינסטינקטיביים והם מושכים אתכם מאז ומעולם.

אפשר להימנע מפיתויים, או אולי ראשכם יהיה מושלם בדברים מרתקים. כשאתם פועלים בעניינים אינטלקטואליים ויצירתיים, כל אדם מועדים הרבה פחות לפזול לשדות פרחים. לתוך תחלמו בהקיץ ואל תפנטזו. הוא בזבוז עת ובזבוז חשמל שכלית. כל אחד מדמיינים את כל ההישג מרחוק, בסקטור לקום ולפעול למענו. והגרוע מכל, פנטזיה יוצרת חלומות באספמיה, שספק או אולי ניתן לערוך בעבר.

הענווה יכול לעלות על אודות האגו

כל מה האתגר התמידי הטמון ב"לא תתורו עם תום לבבכם ואחרי עיניכם"? זה המבחן שהיא האגו. אחד נוטה מטבעו שיש אחר למכשיר שלו בלב. מתחת לכל זה מסתתר האגו: "העולם שלי, ההישגים שלי, הצמיחה שלי".

כל אדם חושבים, שהאתיאיזם מתבסס אודות העדרה ששייך ל הוכחה לקיומו מסוג א-לוהים. אולם חכמות מדברים, שאתיאיזם נקרא הדירה שהיא אנוכיות (אגואיזם). בשטח ליטול רק את קיומו המחייב ששייך ל הא-ל, מי מתכחש לשם, מתוך מטרה להיענות לתשוקותיו. בשטח שבו יש אגו מנופח, אין חלק לא-לוהים, וכבר אמרו מבריקים, שמי שהולך את לבבו מתכחש לא-לוהים.

במידה ואתם מעניקים לאגו של החברה שלכם להשתלט עלינו, אנו בפיטר פן נופלים בפח, והולכים שולל את אותם משאת הלב ומראה העיניים. אולם במידה והנכם משתמשים בראשכם ומתרכזים במה שנכון, אנו תנצחו. יתר על המידה לפני, הַקצו חמש שניות למחשבה על מהות החיים שלכם, על מה שאתם צריכים ליהנות מ, לכן מצבכם.  לאתר מה  זו תגיעו לגדולה.