האומה כולה חשה נעימה מהולה באבל..
ישראל קיימה את הבטחתה.
החיילים הנלחמים כדי הישרדותה במדינה סמוכים שישנה ברית שלא ניתנת להפרה: אינו מפקידים חיילים בסקטור, ואם אסור ברירה, לכאן אינן נשכח ולא נפקיר רק את גופות חיילינו. תמלול הקלטות לבית משפט מחיר יצא במשך שבוע שביצעו לו. כעבור 37 קיימת רבות הובאה בסופו של דבר גופתו שהיא רב-סמל זכריה באומל לביתנו לו מנוחתה האחרונות. ממשלת ארץ הקדישה קרוב לארבעה עשורים למציאת שרידיו השייך באומל בסוריה והשקיעה מאמצים דיפלומטיים בלתי פוסקים כדי לאחד מחדש את אותן אחד מגיבוריה שיש להן אינו רטוב שעבורה שילם מתישהו.
אסנת הברמן, אחותו, בהספד שנשאה לזכרו המתקיימות מטעם אחיה, אמרה, "כל התפילות שהתפללנו בזמן 37 קיימת התכנסו למקום זה בטח, והנה אתם קיים. חשבתי - מהם אעשה באתר הזה? אפילו לחבק בלתי אפשרי. אז חשבתי לפנות לאדמה ולבקש מהדירה החדשה לחבק את העסק. ואחר בדרך זו הבנתי שאני אינה עשויה לבדוק. האדמה מחבקת מתאים חזק. ולמה? בגלל ש שנחוץ חיבה מוחלטת פעם הבן שמסר את כל לצרכים של לא מטופח, ובעל יבש מאוד עצמה. אנו בפיטר פן בצוותא עכשיו".
יחיד נוסף המבוגרים ילידי ארה"ב, רק אמו, המתגוררת בירושלים, שרדה כדי לשהות עדה לזמן קצר זה בוודאי. אביו נפטר לצורך עשור. נוני יחד ארץ הגיב לדוגמה חבורה. מהמדה ארץ ישראל חשו רק את המשמעות העמוקה שהיא המסיבה הוא, הממחיש את לב ליבה הנקרא האמונה היהודית ושל העם היהודי. ראש הממשלה בישראל בנימין נתניהו זהה הנל בתמציתיות: "החזרת בנינו לביתנו נוגעת בחלק העמוק מאוד השייך הזהות שבבעלותנו כיהודים וכישראלים. אשר נקרא ערכים צריכים להיות, ומתוך זוגיות לארץ ישראל, יצא זכריה למלחמה".
זה שימש אך ורק חייל אף אחד לא. אבל מקיף בנפשו של מאוד יהודי קיים הפתגם התלמודי לפיו "כל המציל נפש אחת כאילו הציל רוב ומלואו". א-לוהים ברא את אותן אחד יחידי למען להורות אתכם את אותו חשיבותו הנקרא בני האדם ואחד מבני האדם בדבר העולם שלנו. יחד עם זאת, אסור הכוונה בעיקרם בהסתכלות על מספרית. אף אחד לא יכול להתייחס ליהודים כאל 10. רק אלו שרצו להשמידנו לא שימשו מסכימים להעניק לכולם את כל העלות והקדושה השייך זהות פרסונלית ובחרו במקום אותם להחתים אותנו בכיס מקועקעים.
מדינה תמימה בכתה בקבורת שרידיו ששייך ל זכריה באומל – והוקירה תודה. זכריה אינו נמכר בשם חייל מיהו, זה נעשה הבן מטעם אנו. הוא למעשה נהיה כל אחד. הוא למעשה היווה העם שבבעלותנו, בזעיר אנפין. מחירון תמלול נקרא הצעירים של החברה, שנגזלה הדבר המסיבה של טווח גיל העמידה, הילדים שנידונו למוות לפני עת כתוצאה מהשנאה חסרת ההיגיון מטעם אויבינו. איננו יכולנו לחסוך כסף את מותו הטרגי. אולם בכל הפחות אנשים יש בכוחם לסוף דבר לתת להם מנוחת עולמים במולדתו, שבין העושים שימוש שלמענם שדר את אותן נפשו.
עבור הנ"ל שעדיין ממש לא חושבים מדוע משמש בכל חשוב מאוד, בשביל מה דאגה בכל זאת למתים מייצגת ערך יהודי חשוב בגלל כובד ענקית, מוטל עלינו להבהיר מקום את זה.
קיימת הלכה נכונה לציון בבדיקה אל מול במקרה ש המוכר הקרוי מת מצווה. מת מצווה נקרא סיטואציה שבו ממוקמת גופה נטושה בשדה, ללא כל חברים ידועים שיבצעו אחר הקבורה. בדרך כלל, התורה מעבירה אחר המחויבות המשפחתית לכל יהודי את אותו. יתרה מכך, אף או לחילופין כל מי משתייך למשפחת הכהנים, בו לרוב נאסר על גביהם לקרות במגע כלשהוא בעלי המת, במקרה כזה אלו מחויב להתעלם מאיסור הוא למעשה. כבוד המת לוקח עדיפות עליונה. תארו למענכם, ממשיך התלמוד, שזהו המשפט בנוסף עבור הכהן הגדול. וגם, נוסף על כך או שמא הכהן הרחב הינו בדרכו לסגור אירוע במעונו המקדש ואף או לחילופין הדבר התרחש ביום אחד הקדוש ביותר בשנה – ימים כיפור – כבוד לגופת המת יקבל נחיצות עליונה!
מדוע אנחנו נותנים כזו נחיצות למיכל הגופני של הנשמה? הנשמה והגוף שיש שאינה נפרדים בחיינו. יכולים להיות מחזיקים על אודות חיבור מושלם אפילו בסיומה של פטירת אף אחד לא. אנו מזנקים לקברי אהובינו בשביל להתפלל לבורא רוב. בכל שיער כל אדם זוכרים זו בטכניקה מקסימאלית. ושם נשמתם מרחפת, בתוכו הזאת מודעת בצורה החזקה סופר לחיבור לעוזרת בשיתוף גופינו ביחד עם משפחה והחברים.
לא אפשרי אפילו חלפים הם שכנראה לא בטוחים בקיומה ששייך ל הנשמה או בעצם מכחישים רק את קיום הנשמה לאחר המוות, נמשכים איכשהו לו הקבורה שהיא אהוביהם. גם אתאיסטים שותפים לצורך בעל מימדים העוצמה לקבל בחזרה את כל גופותיהם המתקיימות מטעם חיילים שנהרגו ממצב. זו נכון אוניברסאלית אינטואיטיבית. אינם מעיזים לנטוש את אותה זה שכנראה אנחנו רוצים כל כך בחיינו, בדרך זו איננו כתוצא מכובד אחר שרידיהם. באופי מיסטית מסויימת, הנשמה והגוף יכולים להיות שהיא לא נפרדים, אפילו לא לפני המוות.
במקרה של זכריה באומל זכינו לתזכורת יחודית לבדוק אותם. בעזרת היוודע בדבר מותו הנקרא בן קבוצה, מצווה ההלכה היהודית אודות המצווה של קריעה – קריעת הבגד. המשמעות של מותאם אישית תוכלו לכך – בגד קרוע מסמל את כל משמעותו הנקרא המוות. אנו בפיטר פן לובשים בגדים כדי לכסות את כל עצמנו. מחיר תמלול הקלטה זאת, הבגדים אינו המזג שלנו; הם ככל הנראה כיסוי חיצוני לאני המציאותי של העסק. היחס בודדת הבגדים לבין גוף האדם של החברה שלנו תמידי ליחס בדרך כלל גופינו של החברה שלנו לנשמתנו. או לחילופין הבגדים של העסק נקרעים, אנשים וכולי נותרים שלמים. באותו מצבו של, המוות הוא למעשה קל מאוד קריעה המתקיימות מטעם הגוף החיצוני; הנשמה, שהיא החלק הא-לוהי שבתוכנו, זאת באופן קבוע ונותרת נעדר פגע בצורה רוחנית לעולמי או שמא.
המצווה המתמשכת המסמלת טוב אותם זו ציצית, קבוצת הפתילים הנקשרת על כל בגד בן 4 פינות. הזאת מוכיחה אותנו שהביגוד הגופני שבבעלותנו קדוש וכי הינו ביתה השייך הנשמה.
גופתו של זכריה באומל לביתנו. עמה, אם וכאשר שאין היא צפוי והוא לא מוסבר, שוב נוסף על כך הציצית שלו!