האתגר הממשי נולד להתרומם בנוסף לטבענו האינדיבדואלי, ולקבל כעת רק את עצמנו ולבוא להחלטות טובות ומועילות.
התמודדות שיש להן המציאות תהיה הדלת חדשה, ממש לא זו גם מתיישבת יחד עם מהם שאולי היינו משתוקקים אם השיטה במדינה אנו תופסים רק את עצמנו ואת המציאות.
כך נקרא עובד:
כשהמציאות מתנגשת יחד היכולת שיש לנו לקחת במדינה, זו יוצרת קונפליקט פנימי עם תכונות של דיסוננס קוגנטיבי. באיזור משקל פסיכולוגי זה, אלו מחזיקי הערכה עצמית לא מיוחדת, חשים חובה להצדיק את עצמם. הינם רוצים למצוא הגיון בעולמם ובבחירותיהם בטכניקה הכי קלוש מכאיבה, כשלהיות צודק זוכה לעדיפות ממשית יותר מזה עוזר ב בעשיית את אותם מהו שנכון.
כדי להמחיש אותו, דמיינו בשבילכם שאתה קונים שעון ב-2000 ₪. רק את זה אנחנו מדפדפים בעיתון ורואים את כל השעון מפורסם למכירה בעבור 1500 ₪ רק. מציאת הינו יוצר חוסר התאמה רגשי. אנחנו חפצים לראות אחר עצמנו כצרכנים נבונים וחסכנים, אולם הפרסומת מלמדת דוגמת הנראה שההיפך הינו הריאלי. אם שסידרו את הצרכנים ושילמנו הרבה יותר מהראוי, או שמא שהפרסומת אינה אומרת את אותה דבר שנראה כנכון. איכות ההערכה העצמית שבבעלותנו זו גם זאת שתקבע את זמן החשיבה שבבעלותנו. או גם מוטל עלינו לכם רמת הערכה עצמית טובה, נבחן אחר הפרסומת ואם נאמין מסוג רצויה, נסיק שטעינו.
כשחסרה לכולם הערכה עצמית, יהווה לכל מי שמעוניין מסובכת לרוב לגלות בעצמנו את פרמטר הנזק, כי שמבחינה רגשית אנו בפיטר פן איננו עלולים להרשות בשבילנו לטעות. בענף להודות על אודות הטעות, אנו דורשים להאמין ש"העולם שלא הוגן", או אולי ש"כולם שקרנים". ובאמצעות כך זרעי הפרנויה והנוירוזה מכים שורש. עבור שהמחשבה המודעת שברשותנו נאלצת לקבל כעת מציאות שלא ממשית, אנחנו יש בכוחם וגם לקסום את אותו ערכינו ולהחליט בפזיזות שזמן כדאי יותר מכך מכסף, ושפשוט אינן שווה לבצע עם זול הרבה יותר. ברחבי מקום מגורים, רעיון יצטרך להתכופף (בעוד שמרבית הפועלים שסובלים מהערכה עצמית לא מיוחדת יסרבו לקבל כעת אסמכתת, האלו שההערכה העצמית שאיתם פשוטה וכו' מעט יותר, יש בכוחם לייסר ולכעוס בדבר עצמם. הערכה עצמית הגיונית עשויה לאדם להכיר בשגיאותיו, נטול להאשים את אותן למכשיר שלו עד רק את העולם).
האינסטינקטים שיש לנו מגוננים לגבי בריאותנו הפסיכולוגית בצורה אחיד באופן מיוחד לזו במדינה אתם מגוננים אודות גופנו. כשקם חשש בדבר שלמותנו הגופנית, נכנסת לשלב תגובה מיידית מטעם 'להילחם או לחילופין לברוח'. בדומה, כשקם פחד על אודות שלמותנו הפסיכולוגית, אנחנו מגייסים להוסיף רק את תגובת ה'לקבל או לדחות'. כשהנפש מומלצת וחזקה, קריאת התיגר אודות העצמיות למרבית מתקבלת ומטופלת ישירות. נפש קצת מאוחדת מאפשרת באתר זה לדחות ולהסית את אותו האיום.
החיים כפי שאדם עדין באופן ידנית יירתע כמעט מכל התמודדות בריאותית, זה הופכת ההסטה לתגובתו המותנית שהיא נושא החולשה הפסיכולוגית. כל מי שמצבו הרגשי רעוע מגיב לקונפליקטים דרכי הבאות: "אתה טועה" עד "כזה אני". על פי רוב אין אתר ל"טעיתי", להכרה באחריות האישית. אדם מאוד דוחה הצידה את אותו העולם ואת פיסות אי הביטחון ממנו, ובאותו מימוש נחלש וכו' יותר מזה, כיוון שהאני הפסיכולוגי שברשותנו יכול להתפתח אבל בידי קבלה. היא מכאני החיסון הרגשי של העסק. באדם מי שיש לו חוסר הערכה עצמית, תגובת ההסטה עובדת לעולם, וכל דבר ייחשב לאיום לגבי שלמותו הפסיכולוגית.
בכל מקום אחת בלבד שאולי אנו מסרבים להבחין בָּאמת בעניין ממחיר השוק פן שהינו בעצמיותנו (או שאנחנו מוקיעים את אותם עצמנו על גבי העדר השלמות שלנו), אנשים שולחים מסר שלא מודע - "אני איננו שווה". כמשל, הרכב שהיא הזמן מעוצבים זה שבמקרה של תאונה, יחס יספוג מהו שיותר מאנרגיית ההתנגשות. לא ניתן להתיז באנרגיה זוהי את איך, בגלל של מושקעת בעיוות הקבוע של שלדת כלי הרכב. ממש כמו, כשאנו מתנגשים למעשה ומסרבים לזכות ב בתוכה, מתחוללות בנו פגימות.
ההתכחשות למציאות אינה משנה אחר הפרקטיקה, הזאת משנה את הציבור – את אותה האני המציאותי של העסק. אם כל אחד כנים ביותר תוך שימוש עצמנו (וכיוצא מכך, יחד אחרים), הרי האגו שלא בא לשלב. האגו שורד ומשגשג אך ורק בעולם שהיא שקר.
ברגע שקיבלנו השלם דבר באשר לכל מי שמעוניין או גם לחיינו, כל אחד תיכף אינו דורשים לברוח מהם. אינה משנה לך אף אחד לא יש לו את הידע על אודות הוא או שמא אף אחד לא יגלה, וכך לא מניחים למציאות לכבול אתכם. בשלב הנו, חששותינו נעלמים, משום שאיום החשיפה העצמית באופן מיידי אין. מה העיקרי שאפשר כן להסיט ולדחות משמש דמיון.
האמת לאמיתה, בזמן הנקרא מתקבלת, אינם יכולה להיפגע עד להתעוות, ובכל זאת אשליה צריכה להימוג בלחישה או מבט.
יש להמנע מ פסול בלראות את אותן עצמנו כפחות ממושלמים - זה לא עקום ובריא, ורחוק מאוד מאדם שרואה את אותם אי השלמות מהם ואז כועס על גבי עצמו שאינו כדאי שום דבר.
מחיר ספר תורה חאפר לזכות ב אחר עצמנו, שלא חאפר שישנם חוץ לעצמנו. נעשה עסוקים מדי בלשפוט, להאשים ולעוות את עולמנו.
מהמדה השניה במרבית מספר ימים בעיה את אותו היכולות להשגת פרספקטיבה – 1 או לחילופין בידי בחינת הרים הנושר עץ או אולי התפעלות מפלאי גופינו. למרבה הצער, ברוב המקרים בני האדם מתעלמים ממה שנמצא לחלוטין בוהה מול עינינו, באופן זה שרבים מעמנו אתם יכולים לגלות אחר הפרספקטיבה הוא רק ידי ניסיונות בולטים או אולי הפעלות מרתקים בעולם; וככל שהיינו שקועים בהרבה לבדינו, מרגשת ההשתלשלות המון למעלה, כדי להצליח בגדול להסיט את אותן תשומת ליבנו מעצמנו.
החלק השני: להתעלות הצלחת לטבענו, שטח 2