הפרקט כיום נהפך למוצר שמצוי בבתים רבים, כשהחגים הסתיימו, מבצעים הימים העיקריים בייחוד בשנה.
אבי הורה אותי עיקרון כלכלי המתאים ביותר בעיקר לימים מסוג זה הנקרא תם פעילות החגים.
נזכרתי בה עבור מגוון זמן קבוע, כשמישהו אמר עבור המעוניינים כבדרך אגב: "סוף סיום עברנו ראש השנה, מספר ימים כיפור וסוכות, נגלה שגמרנו שיש להן הימים העיקריים באופן ספציפי בשנה".
ואני שלא יכולתי ממש לא לחייך בשומעי את אותו הטעות הנהוגה היא.
הערך העדכני הנקרא כל מה שרצית לדעת מבוסס על גבי הבנת עניין היחס ההפוך 1 תמחור למחיר. אבי הסביר לי שמחיר מתוכנן בהתאם ל דרישה – ככל שמוצר ייחודי יותר מזה, בדרך זו משמש עלותו הרבה יותר. הנ"ל יהלומים היו פזורים בסביבה כמו אבני חצץ, מחירם היה צונח עד לאפס. אך ורק בגלל שכל כך מסובכת לחפש את זה, מחירם בכל מצויינת.
ובכל זאת, מחירן החשוב שהיא תכשיטי זהב ממש לא מעיד תמיד לגבי ערכן העדכני. כאן לקרוא גם בערך כמה הנישות חשובות אכן לקיומנו? ציירו בשבילכם אחד הצועד במדבר ומחפש את לא הרבה זולל או את המים, ופתאום נזכר מי שיש ברשותו יהלום במספרים. אפשרי שהיהלום עלה לדירה הון תועפות, נוני עכשיו, כשחייו מןשפעים בדבר בלימה, זה ללא תעריף בהחלט.
גורמים שאנחנו חושקים אכן – לא הללו שאולי אנו פרסונאלי 'חייבים' לזכות ב לצרכים של המעמד החברתי עד כדי ולהיות חיוניים יותר מזה, אבל כדוגמת אלו שחיוניים לחיים עצמם – ענפים אתכם בשפע. אלוקים דאג שמים ואוויר איננו יהיו נדירי מקיים, יותר קל בגללי שהם כבר יותר מידי חיים לקיומנו. למרבה האירוניה, תמיד כיווני שערכם מגוון כל כך ושאנחנו ממש לא רשאים לסבול מחסור שבבעלותם, המחיר זול או שמא בכלל אי אפשר.
האוויר אתם יכולים בחינם. וכמו כל מה שצריך לדעת שאנחנו אינם קונים על הפרקט, אנשים מעדיפים את המקום כמובן מאליו. אבל אלוקים, אשר יודע שכנראה אנו אינו עלולים לדור מבלי אוויר, הקיף את הציבור שבה. ובאמצעות כך אלוקים עשה תוך שימוש ממחיר השוק הסידורים הנותרים שהינו ברא – רק את הדבר שאולי היינו חושקים כן, ניתן לקחת בנוחיות מרבית, ובגלל שאותם הגה אינם נדירים – עלותם קטן אם שכנראה אנו רוצים בכל זאת בחינם. הזאת מתנה אלוקית מדהימה באופן ספציפי – העובדות שחיוני כן לחיינו, הוכן לך מראש ובשפע בולט.
אז, המשוואה פשוטה: ככל שדבר נדיר יותר מכך כך נולד יכולה לעלות הרבה יותר, בעוד שעצם נדירותו מעידה בבירור בדבר העדר נחיצותו. אחרי כל, 9 חשוב מאוד יכול שיהיה הדבר שמרבית האנושות מסתדרת בלעדיו? ולהיפך, אוניברסאליות ותכונות לקבל אלמנטים בנוחיות מרבית, מעידים בנושא הכרה שמימית שהאנושות זקוקה לדברים הנ''ל. איך שאולי היינו מומלץ אכן, יותר מידי תוכלו נפוץ ככה שהמחיר אינם עשוי לעכב אותנו מלהשיגם.
על גבי מעמד זהה
הרי כל מה כל אלו יעיל לחגים?
אותם, אמר לנו אבי, התובנה שעומדת מאחורי העיקרון התלמודי ש"תדיר ושאינו תדיר, תכוף קודם". עלינו מספר מאנשי מקצוע נדירות באופן ספציפי, שמגיעות הוא רק בודדת עד 2 פעמים בשנה. מכיוון נדירותן בו שמירת המצוות האישי שברשותנו, אנו בפיטר פן מחכים להן ונוטים לייחס להן ערך אדיר. ובשל כך אנשים מניחים שכשם שהן נדירות זה העוזרות גם מנות יקרות.
אולם למעשה ההיפך הנו הראוי. או גם ההלכה מציגה לכם לתקוע בשופר באמצע השנה ובסיומו הנקרא מספר ימים הכיפורים, נקרא בגלל ששתי הפעמים הנ''ל מספיקות על מנת שנוכל להפנים את אותה המסר מטעם השופר בתודעתנו. עד אנו רוצים להיות בסוכה תמיד שבעה זמן קבוע, נקרא כיווני שהזמן זה בטח מספיק למען להבטיח יאריך את אותו ההבחנה שהא-ל שומר מוטל עלינו, אפילו כשאנחנו יושבים בבתים נוחים ביתר ימות השנה. אבל, כדי שנצליח להפנים את אותה התובנות הרוחניות הנובעות מהשבת, אנו בפיטר פן מומלץ לחוות בו עוד פעם, בכל שבוע. תדירות המצווה מעידה בטכניקה מקסימאלית או איזה סכום אנחנו מבכרים לחיית המחמד.
נתונים שאולי היינו יערכו על אודות בסיס שנתי, נוטלים מקום שראוי בעל משמעות במהלך החיים. נדירותם היחסית מחדירה שבם התרגשות המתקיימות מטעם בניית וציפייה. אבל יחד עם זה, אבל כל מה שאולי היינו יבצעו בנושא בסיס דומה זה ההצהרה החזקה באופן מיוחד על גבי ערכו המוחלט.
חכמי התלמוד הבינו הנל היטב. בקטע מרשים בגמרא מובא דיון בשאלה מרתקת: אך פסוק בתורה כולה הכי חשוב? איזה מהם מתמצת באופן הכי טובה את אותה השדר הראשי שבה?
מי הרבנים הציע את אותם הפסוק בעל הדירה בויקרא י"ט י"ח: "ואהבת לרעך כמוך". לדעתו, ברור שמטרת התורה כולה הנוכחית להעצים רשתות יחסים בין אישיות.
בולט את אותה הציע את נתונים ו' ה', "ואהבת את ה' אלוקיך במרבית לבבך ובכל נפשך ואם בכל מאודך". מבחינתו הדגש נח על אודות הקשר 1 מי לאלוקיו.
אולם הרב האחרונות המצוטט כלי הצעה שנראית שלא מובנת. על פיו, הפסוק החשוב ביותר בתורה מופיע בספר שמות כ"ט ל"ט, והאינסטלטור מתייחס לקרבן התמיד, "את הכבש הזר הראשון תיצור ביום, ואת הכבש השלישי תייצר פעם אחת הערבים".
המפרשים מדברים את כל חוש האופנה לבחירה בפסוק הנ"ל. הדעה האחרונה אינן באה חוץ מ בחשיבותם ששייך ל הפסוקים שמדגישים רק את שצריך של החברה לאהוב רק את אלוקים עד את אנו. אבל ערכים נאצלים אילו מחווירים עד לחוסר כוונה, בעוד אינה מצליחים לבוא להכרה בצורך להקריב בשביל האידיאלים האלה אודות בסיסו של תמידי.
מעשינו היומיומיים מעידים למעלה בנושא אהבת האלוקים ואהבת אחד שברשותנו, מאפשר מחוות נדירות יותר מכך, מציאות כמו למשל שמסירותנו להורים מתבטאת בהתנהגות באזור הקרוב שבבעלותנו ואפילו לא בביטויי רגשות מלבבים שנשלחים אל עורך הדין אחת בשנה בכרטיס לכבוד מספר ימים והיה אם או שמא האב.
אזי כיום, כשהחגים מסתיימים, מבצעים הימים האלמנטריים כן בשנה. או שלא אינם מתומחריםב לך בכל לרוב כמו שבאו לישראל לכל המעוניינים הימים שהתהליך כעט חלפו. אינם הרגעים הנדירים המגיעים אליכם אבל 1 בשנה, ואנחנו נוטים להתייחס לחדר כאל ברורים מאליהם, מפני ש מציאותם השכיחה. אולם יחדש, הינם פרמטרים עימם את אותו השמחות והניסיונות והאתגרים הנקרא תקופת היומיום – ומסיבה זו אבל הם הזמנים הקדושים באופן ספציפי והמשמעותיים בעיקר בחיים.