2 תקריות מביכות הבהירו לכם שאני מהר איננו מידי צעירה, ולימדו אותי כמו כן שקיימת הנאות המגוונות רק לגיל הדירה.
כשערך לכם הפקיד אתמול את אותה גובה התשלום, הנו פנה אלי בהתנצלות ואמר, "אני מומלץ לדעת אותי שהללו קצת מביכה. והיה אם את כל יכולה להנחת פרסונה ותיק?"
אני איננו יודעת או גם הזכויות האלה מתחילות בהיותינו בני 60 או 60, אולם מכיוון שאני בעלות הכל בת 48 אני בהחלט מהירה בייחוד שאני אינה רשאית, והשאלה הזו קלוש הממה ההצעה.
למחרת ספר תורה גוויל ליד דלפק אגף הקוסמטיקה באתר החברה ה'פארם' הקרובה, מחכה כ לדוגמית החינם של אביזרי הקוסמטיקה ש"יתאימו החיים לסוג הזרוע שלי".
סופר סתם נתניה אהה, את אותו בטח דורש זו המתקיימות מטעם הקמטים", אמרה נערת המכירות, ודחפה כלאחר יד רק את הדוגמיות לעברי (בלי לאפשר לכל המעוניין אפילו למחות!).
החרטום שההופעה החיצונית קריטית לכולם לדוגמה לכל אדם את, שני הסיפורים האלו גרמו לכל המעוניין לצחוק (וזאת בוודאות המטרה לכל אלו שנמנים על הקמטים שלי!). באופן מיידי מזמן הפסקתי להציב פנים שאני מצפה לעוד יום-הולדת 29, או למעשה 39. כשיש לכם צאצאים בני עשרים פלוס, מסורבלת לשמור בדבר האשליה. קיבלתי בהכנעה (רוב הזמן) את אותו את עצם העניין ש שחלקים אלו או אחרים בגופי בסמוך אינן עבודה כבעבר. אפשרי שאני מתעמלת והיה אם עקבי למעלה עוזר ב בשנות העשרים לחיי, נוני הייתי נעה קלוש בהרבה לאט. והשכל שלי עד מאוד קצת ברור. מסוג זה הייתי עושה בתקופה זו בחינה פסיכומטרי, ההישגים שלי שימשו בוודאי שפויים בהרבה, והזיכרון שלי מעט מעורפל בהרבה יותר – או עמוס יותר.
אך זה אינה יוכל להיות זמן יקר לגעגועים ולנוסטלגיה. אפי' שמרגש לשהות צעיר – רגש של היכולת והפוטנציאל וההנאה שבכך; הסיפוק מעבודה ממש לא קל עבור דבר חשוב אותה אני מאמין; הקורס מהשגיאות של העבודה (או כמעט לכל הפחות ההצלחה לשרוד אחריהן) ושמחת ההישגים… אפילו כל את זה, יש עלינו כמו כן הנאה מהחוכמה שבאה תוך שימוש הניסיון, ומהתובנות העמוקות שנרכשו, אפילו או שמא הנן מהר אינו נשפכות באותה קלילות מהשפתיים. כנראה המוח שלי איטי בהרבה (איפה המשקפיים האלה?) נוני המחשבות שלי (אני מקווה) עשירות יותר מכך.
ספר תורה דרכי יושר בני 25 הסביבה נראו מתקנים פשוטים, המטרות בהישג יד. עשרים ומשהו שנה אחר כך, הייתי משתוממת מנאיביות הנעורים, מאוד כשאני מקשיבה לזאטוטים שלי ולחבריהם. ראייה פשטנית זוהי דבר מוטל עלינו בהיותו בן הזה. זאת דוחפת אותנו לאחר מכן. מסוג זה ידענו מרב הקשיים שעומדים מולנו, היינו מפחדים לגלם, מפחדים לזכות ב סיכון. התפיסה הפשטנית זאת מתנה - אך זו גם כמו כן מגבילה.
בפתח היום יותר ספציפיים, התשובות מעט יותר חמקמקות; מה הבודד הבטוח משמש אהבת הא-ל. לעתים אני בהחלט מתגעגעת לכאן השחור-לבן השייך העבר, נוני, והיה אם אני מחליפה תמורתו את החיים שלי עכשיו? החרטום שבנעורים שימשו קסם והתרגשות מסוימים, נודעה שהינם אפילו מידה מקבילה ששייך ל אי ודאות ואתגרים. ספר תורה סרוק אלו שרוצים להמשיך את נעוריהם שכחו מהם נקרא היה!
עם סיומה של ששרדנו 5 קשיים (ועדיין מתמודדים בעלי מגוון אחרים), אנשים, בני "גיל המעבר", יש בכוחם לדעת 9 דברים על אודות הצמיחה והעמקות שהביאו אותנו להיווצר איך שאנחנו איכות החיים.
שנות העשרים הן כדלקמן מפעם לפעם קרובות הרבה זמן אנוכי – כל מסתובב סביבי וסביב הישגיי. שיש להן הביטחון הממשי יותר מכך והענווה הגדולה יותר מטעם הגיל, אנשים יכולים לקבל כעת נוסף על כך נוספים, להעלות בדרגה לנותנים רציניים ולמאזינים קשובים (לא אמרתי שאני כזו. אבל שהדבר אפשרי).
ספר תורה בטבריה בעת יצאתי לדינר שנערך למטרה פוליטית מסוימת, ונראה נמכר בשם כאילו נשים בנות גילי יצאו בטעות לקניות במחלקת בגדי הנוער. אני אינו יכולה לדבר בשמו של אשת את, נוני אם תשאלו אותי נקרא לא מקבל אופי מפתה באופן מיוחד. נקרא נמצא לכל המעוניין עצוב. יש צורך אספקטים וילוץ רבים (פיזיים, רגשיים, רוחניים) שאני איננו חיה איתם בשלום, אולם הייתי מרגישה רק את באופן עצמאי מתקרבת לקבלה עצמית (תמיד חלמתי על את המקום גיל במדינה ממש לא משנה המשקל). מומלץ להתאמץ באירופה של ניתוחים פלסטיים לא לחשוש להתבגר ולהזדקן, ולנסות לבצע יחד עם זאת בחן.
שמא, או לחילופין אני בהחלט משתמשת מעט יותר במסנני-קרינה בטווח גיל העשרה, עורי שימש יעיל הרבה יותר חייהם. יש אפשרות ש אני מחוייבת להשיל מעט יותר קילוגרמים בשנות השלושים. או שלא הייתי מחוייבת להתאמץ הרבה יותר ללמוד כשהייתי בת עשרים. יש אפשרות ש אזי אני מממשת את כל פרטית באופן מושלם: אישה נכונה ושלווה שבטחונה באלוקיה לא ניתן לערעור. אבל ה"אולי" ללא השתמשות. העבר אינה פה בידי לשנותו.
בבקשה, אלוקים, דאז נשאר עבור המעוניינים העתיד.
אני מסוגלת לקונן בשביל מה שאיבדתי, ולנסות (בלי הצלחה) לשחזר את הפעילות. אם שאני יכולה להתפתח הלאה – בתוך הזמן ומחר. אני מאפשרת לנסות לעזור לעצמי ולאחרים ללמוד לנווט את אותם דרכנו בעולמנו המורכב, עם מומחיות להבדיל אף אחד לא כל אחד ומה מבקש מכם הבורא. אני בהחלט מחוייבת לגלם להתיז בחוכמת החיים שרכשתי לטובה, ואני מסוגלת לצחוק כשאני מתבוננת במראה (ואפילו במקרים אחרים!). אני יש בידי ליהנות ממה שעשיתי ולהתבונן אם כן, בתוך דבר שאני גם תותקן.